תותבות

תותבות זמניות – מיועדות לתת מענה מיידי עבור בעיה אסתטית ומשמשות כפתרון זמני עד להשגת השיקום המלא.

• תותבות זמניות חלקיות – במקרים בהם השתלת שיניים או התקנת גשרים אינם מתאימים למטופל, מומלץ לפנות לטיפול באמצעות תותבת חלקית אשר באה לתת מענה למחסור חלקי בשיניים.
התותבות החלקיות מקובעות באמצעות ווים לשיניים הקיימות בלסת. התותבת עשויה בדרך כלל בסיס אקרילי אליו מחוברות שיני פלסטיק המשלימות את השיניים החסרות. תותבת חלקית זמנית נועדה גם לשימוש ארוך טווח עד לביצוע השיקום הקבוע.
התותב הזמני עשוי מחומר פלסטי שאינו יקר ונועד לתת פונקציונאליות ולספק הגנה לאזור של שיניים חסרות, בין טיפולי השתלה או ניתוחים כירורגיים ועקירות עד לתהליך של ביצוע השיקום הקבוע.

• פליפר ואלפלסט, פליפר אקריל – פליפר הינו סוג של תותבת העשוי מפלסטיק אקרילי או מחומר הנקרא ואלפלאסט. הפליפר מהווה פתרון אסתטי זמני. השימוש בפליפר נעשה בדרך כלל לצורך ביצוע שינויים בין טיפול וטיפול ללא קיבוע של התותבת, או עד להחלמה מניתוח או טיפול פולשני. הפליפר משלים את השן ומעניק מראה אסטטי זמני וסביר. ואלפלאסט הינו חומר ניילון דק וגמיש אשר מאושר לשימוש על ידי ארגון ה PDA בארצות הברית. תותבות מואלפלאסט מיוצרות בתהליך אשר נקרא הזרקה בלחץ.
החומר הינו אנטי אלרגי (לרגישים לאקריל או מונומר) בגוון וורוד שקוף המאפשר התאמה מושלמת לגוון החניכיים להשגת מראה מצוין.
ראוי לציין כי לואלפלאסט יתרונות רבים נוספים כגון: גמישות תוך הפגנת חוזק חומר מעולה ופיזור הלחץ של כוח הלעיסה בצורה מאוזנת על השיניים.

• תותבות זמניות שלמות – התותבת השלמה הנשלפת הינה הפתרון המסורתי והמוכר למחסור בשיניים. ניתן להרכיב תותבות מסוג זה על הלסת התחתונה, העליונה או על שתיהן.
בדומה לתותבות זמניות חלקיות, גם תותבות זמניות שלמות עשויות מבסיס אקרילי.
הצלחת שיטת טיפול זו תלויה בצורת הלסת של המטופל, הרגליו האוראליים וכמובן יכולת ההסתגלות למערכת השיניים. מלבד הקושי שיש לאנשים מסוימים להתרגל לתותבות,לשיטה זו חסרון לטווח הארוך הנעוץ בנסיגת העצם אשר עלולה לפגום באסתטיקת פניו של המטופל. מצד שני ניתן לומר כי שיטה זו פשוטה, קלה ומהירה משאר השיטות הקיימות בשוק.

תותבות קבועות – הרכבת תותבת קבועה מתבצעת אחרי שלב תהליך הריפוי והכנת התשתית של החניכיים

תותבת חלקית קבועה – תותבת חלקית קבועה הינה מערכת שיקום אשר מחפה על חוסר של שיניים חלקי אשר נעקרו או לא צמחו. התותבת מורכבת ברוב המקרים, על שתי שיניים בריאות משני צידי המרווח וכוללת חלק תלוי (גשר) מרכזי. כמו כן, התותבת החלקית מחייבת הכנת שתי שיניים תומכות אותן יש לשייף על מנת להרכיב את התותבת החלקית הקבועה. ומכאן נובע חסרונה של השיטה משתי סיבות:
א. הווים שוחקים את השיניים הטבעיות דבר העלול לגרום שתחייב טיפול שורש.
ב. בכתרים מכינים משענת שתמנע שקיעה של התותבת. ((מה החסרון פה?))

שלושה סוגים עיקריים

• תותבת חלקית על בסיס שלד ויטליום  – תותבת זו הינה תותבת על בסיס מתכתי אשר מקנה לתותבת בסיס איתן ויציב. בנוסף, תותבת זו מצטיינת באסטטיקה טובה, בעיקר כאשר נעשה בה שימוש בשיטת האטצ'מנטים – attachments (מחבר/מצמד). בשיטה זו מורכבים על התותבת מעין מנעולים פנימיים אשר מתחברים בשיטת זכר-נקבה. שיטה זו התפתחה בעיקר בשנים האחרונות והחליפה את שיטת הווים הוותיקה אשר נוצרה אף היא על מנת לטשטש את מיקומן של התותבות ולייצב את התותבות ולהפכן לנוחות יותר. 

 • תותבת חלקית ואלפלסט – כמו תותבת זמנית, ניתן ליצור מחומר הואלפלאסט גם תותבות קבועות.
שימוש בואלפלאסט מקובל בעיקר כאשר ישנן שיניים בלסת או שיש צורך בעקירות שן מרובות.
בשימוש בתותבת חלקית ואלפלסט קיים קושי מסוים לביצוע תיקונים בחלוף הזמן. כמו כן חשוב לציין כי מעט מאוד מעבדות עובדות עם חומר זה, דבר המקשה עוד יותר על מציאת טכנאי מיומן ומנוסה לביצוע תיקונים.
היתרונות שבשימוש בואלפלאסט הוא בווים:
א. אסטטיקה – הוו בצבע החניכיים.
ב. גמישות החומר / הוו שמאפשרת לשמור על השן שנאחזים בה לאורך זמן.

• תותבת ואלפלאסט על גבי שלד ויטליום – שילוב בין הואלפלאסט לבין שלד הויטליום מאפשר חוזק וגמישות. התוצר הסופי הוא של תותבת יציבה וווים שלא גורמים נזק לשיניים. האסטטיקה המתקבלת בשיטה זאת טובה מאוד.